Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

כיצד שימוש ברשתות חברתיות משפיע על הדימוי העצמי של בני נוער?

הרשתות החברתיות הפכו לפלטפורמה חשובה ביותר בחיי היומיום של בני הנוער היום. עם צמיחת הרשתות החברתיות כגון פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וסנאפצ'אט, התקשורת והחיבור בין בני הנוער התעצם והתרחב. כל נוער בת ובן מחובר לרשתות החברתיות כדי לתקשר, לשתף חוויות, לצפות בתמונות ולקבל משוב מהקהל הרחב. אך האם שימוש כזה ברשתות החברתיות משפיע על הדימוי העצמי של בני הנוער?

החברות הווירטואליות משפיעות על תחושת העצמי של הצעירים
החברות הווירטואליות משפיעות על תחושת העצמי של הצעירים

השפעת רשתות החברתיות על הדימוי העצמי של בני הנוער

מחקרים רבים מצביעים על השפעת השימוש ברשתות החברתיות על הדימוי העצמי של בני הנוער. למרות היתרונות הרבים של רשתות החברתיות, כגון שיתוף חוויות ותמיכה חברתית, ישנם גם מספר תהליכים שמשפיעים באופן שלילי על הדימוי העצמי של הנוער אשר בעקבותיהם אלפי ילדים מדי שנה מופנים לטיפול רגשי אצל פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני – פרטי או ציבורי.

הנה כמה דוגמאות לשלילות:

  • איומים ושנאה ברשתות החברתיות – בני הנוער נחשפים לתגובות שנאה, קרטות ואיומים מאנשים אחרים ברשתות החברתיות. כל תגובה שלילית כזו יכולה לגרום לפגיעה בדימוי העצמי וליצירת תחושת ערך עצמי נמוכה בבני הנוער.
  • השוואה חברתית – רשתות החברתיות מציעות פורומים להשוואה בין אנשים. בני הנוער רואים תמונות, פוסטים וסיפורים של אנשים אחרים ומשווים את עצמם להם. זה יכול ליצור תחושת בדידות, חוסר ערך עצמי וחוסר יכולת להתמודד עם לחץ חברתי.
  • התמקדות בתמונת הגוף – ברשתות החברתיות, התמונה והמראה הפיזי תופסים מקום מרכזי. בני הנוער עשויים להתעקש על הצגת תמונה חזקה ומושלמת של עצמם, ואם היא לא מקבלת מספיק לייקים ותגובות, זה עשוי לגרום לסתירת עצמה וחוסר ביטחון עצמי.

בנוסף לשלילות, כפי שטוען עו"ס אביב חזן ישנם גם יתרונות של שימוש ברשתות החברתיות על הדימוי העצמי של בני הנוער. הנה כמה דוגמאות:

  1. חיבור חברתי – רשתות החברתיות מאפשרות לבני הנוער להרגיש מחוברים יותר לחברים שלהם. הם יכולים לתקשר בקלות, לשתף חוויות ולקבל תמיכה מרשת החברתית שלהם.
  2. יכולת לבטא עצמם – ברשתות החברתיות, בני הנוער יכולים לבטא את עצמם בחופשיות, לשתף רעיונות, דעות ותמונות שלהם. זה מאפשר להם לפתח את היצירתיות והביטוי הפנימי שלהם.
  3. הזדמנויות חדשות – רשתות החברתיות נותנות לבני הנוער הזדמנויות חדשות להשפיע על העולם סביבם. הם יכולים לקדם קמפיינים חברתיים, להתנדב ולהיות חלק מתהליכים חברתיים רחבים יותר.

מקרים חיים

נביא כאן מספר מקרים חיים אמיתיים שמדגימים את ההשפעה של שימוש ברשתות החברתיות על הדימוי העצמי:

מקרה השפעה
רותם רותם נחשף לתגובות שנאה וביקורת על פוסט שפרסם בפייסבוק. התגובות האלה גרמו לרותם להרגיש מבודד ועצוב, והתחיל להיות לו תחושה שאף אחד לא אוהב אותו.
מיה מיה התמקדה בצילומים שלה מהחופים וממסיבות ופירסמה אותם באינסטגרם. תגובות הלייקים והתגובות החיוביות שקיבלה הגרימו לה להרגיש מאוד פופולרית ומאושרת.

השפעת רשתות חברתיות על דימוי עצמי של בני נוער

מחקרים רבים הראו כי לשימוש ברשתות חברתיות יש השפעה משמעותית על הדימוי העצמי של בני נוער. במיוחד, שלושה היבטים של השימוש ברשתות חברתיות נמצאו כבעלי השפעה גדולה:

  1. השוואת המראה החיצוני לאחרים
  2. כמות הלייקים והתגובות
  3. בילוי זמן רב מדי ברשתות החברתיות

השוואת המראה החיצוני לאחרים

בני נוער נוטים להשוות את מראם החיצוני לזה של בני גילם ברשתות החברתיות. הם רואים תמונות מעובדות ומפולטרות של חבריהם, לעיתים קרובות עם פילטרים שמשפרים את המראה.

מחקר שפורסם בכתב העת Body Image ב-2020 מצא ש-82% מבני הנוער דיווחו שהם מרגישים לחץ להיראות יפים ומושלמים ברשתות החברתיות. כ-65% אמרו שהם משווים את גופם לגופם של אחרים שהם רואים באינסטגרם.

השוואות אלה יכולות להוביל לתחושת דיכאון, חוסר שביעות רצון מהמראה ואף להפרעות אכילה.

כמות הלייקים והתגובות

בני נוער רבים תלויים בכמות הלייקים והתגובות שהם מקבלים ברשתות חברתיות כאינדיקציה לפופולריות שלהם או למידת הקבלה החברתית.

מחקר של אוניברסיטת קליפורניה משנת 2018 מצא שככל שבני הנוער קיבלו יותר לייקים על תמונות הפרופיל שלהם באינסטגרם, כך דיווחו על רמות גבוהות יותר של דימוי עצמי חיובי.

לעומת זאת, כאשר התמונות קיבלו מעט לייקים או תגובות שליליות, בני הנוער חוו ירידה בביטחון העצמי.

בילוי זמן רב מדי ברשתות חברתיות

בני נוער רבים מבלים שעות רבות מדי בגלישה ברשתות חברתיות. על פי סקר של משרד הבריאות מ-2019, נערים ישראלים מבלים בממוצע כ-3 שעות ביום ברשתות חברתיות.

זמן מסך ארוך זה קשור לבעיות שונות, כולל דיכאון, חרדה חברתית, בדידות והפרעות שינה. כמו כן, חשיפה ממושכת לתכנים ברשתות חברתיות יכולה להשפיע לרעה על דימוי הגוף והערך העצמי.

מחקר של אוניברסיטת הרווארד הראה כי בני נוער שבילו יותר מ-60 דקות ביום ברשתות חברתיות היו בסיכון גבוה יותר לדיכאון בהשוואה למי שבילו פחות מ-60 דקות.

המלצות לצמצום ההשפעות השליליות

קיימות מספר המלצות לצמצום ההשפעות השליליות של רשתות חברתיות על דימוי עצמי של בני נוער:

  • הגבלת הזמן ברשתות חברתיות ל-60 דקות ליום
  • עידוד בני הנוער להתמקד בפעילויות מחוץ לרשת
  • חינוך בני הנוער לגבי עריכה ופילטרים בתמונות באינסטגרם
  • עידוד בני הנוער לפרסם תמונות אותנטיות יותר
  • לא לאפשר ללייקים או תגובות להשפיע יתר על הערך העצמי

יישום המלצות אלה יכול לתרום לצמצום ההשפעות השליליות של רשתות חברתיות על דימוי עצמי ולקדם בריאות נפשית טובה יותר בקרב בני נוער.

הרשתות החברתיות: השפעתן על דימוי העצמי של הנוער
הרשתות החברתיות: השפעתן על דימוי העצמי של הנוער

מסקנה

שימוש ברשתות החברתיות יכול להשפיע באופן חיובי ושלילי על הדימוי העצמי של בני הנוער. כדי להבטיח שהשפעת הרשתות היא חיובית, יש להכווין את הנוער לשימוש נכון ואחראי ברשתות החברתיות, להגן על עצמם מתגובות שליליות, ולשמור על תמיכה חברתית ותחושת קשר עם הסביבה האמיתית שלהם.

תוכן עניינים

היתרונות כוללים את היכולת ליצור קשרים חברתיים עם אנשים מרחבי העולם, לחלוק תמונות וחוויות עם חברים ולהתעדכן באופן מיידי באירועים חשובים. החסרונות כוללים את התפשטות התמונה השלילית של חיי הנוער והשפעתה על הדימוי העצמי, חשש מהתמכרות לרשתות חברתיות והצפנת החיים האמיתיים בפני האחרים.
שימוש יתר ברשתות חברתיות עשוי להביא לנמנום התרגשות מאודם ולתחושה של חוסר ערך עצמי אם הציפיות של בני הנוער אינן מתממשות במציאות. בני נוער יכולים להרגיש לחץ חברתי כשהם משווים את עצמם לאחרים באמצעות תמונות מתוך היכולת שלהם לערוך ולפרסם רק את הצדדים החיוביים של חייהם.
כן, שימוש יתר ברשתות חברתיות עשוי לגרום להקאות בין בני נוער ולהשפיע על תחושת השיתוף פעולה במציאות. עלול להיות קשה לבני נוער להתמודד עם מערכת הערכים והלחצים החברתיים המוטלים עליהם ברשתות החברתיות, וזאת מסיבה שהם יכולים להרגיש פחד וחרדה בעקבות פרסום תגובות או תמונות שאותן הם לא מרגישים מרוצים לפרסם.

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך